על יוסל'ה רוזנבלט וחזנים אחרים

את עלילת המחזה "זמר הג'ז" חיבר סמסמון רפאלסון על פי קורות חייו של הזמר והשחקן אל ג'ולסון, ובשמו המקורי אסא יואלסון. כמו ג'ולסון גם גיבור המחזה ג'קי רבינוביץ', הוא זמר, בנו של חזן שהיגר ממזרח אירופה לניו יורק. ג'קי רוצה להיות זמר ג'ז ואז הוא לא רבינוביץ' אלא רובין. ההורים לוחצים שיהיה חזן כמו האב, אבל הבן מצליח בדרכו החדשה, עולה במדרגות התהילה לקראת המופע הגדול שלו שנקבע לערב יום כיפור. ואז, כצפוי בעלילות מעין אלה, מודיעה לו אימו: "אבא חלה, אולי גוסס. אתה חייב להחליף אותו הערב ולשיר את 'כל נדרי' בבית הכנסת". ג'קי מנהל בליבו מאבק, מצד אחד האמרגנים ובת הזוג מצד שני הוריו. ומה קורה? ניחשתם נכון, הוא, מתייצב  בבית הכנסת לפתיחת תפילת יום כיפור. למחרת אביו נפטר והוא שב לברודווי, לשמחת מעריציו ולצהלת הקופות. 

בשנת 1927 לאור הצלחת המחזה החליטו האחים וורנר ליצור מאותה העלילה סרט. לא סתם סרט. זה יהיה הסרט המדבר והשר הראשון. למי פונים? לגדול חזני הדור, יוסל'ה רוזנבלט. מציעים לו לגלם את החזן (אביו של ג'ק) תמורת 100,000 דולרים (כ-1,490,000 דולר כיום). רוזנבלט ככל הידוע, מסרב. האורתודוקסיה, כך נטען, לא תראה בעין יפה הופעת חזן במופע בידורי. אבל הוא ניאות להשתתף בסרט ולהשמיע בקולו קטעים שהוא הלחין רק לא את "כל נדרי", המפיקים מסכימים והוא קיבל סכום נכבד.  

אם כך, שני יהודים, יוסל'ה רוזנבלט ואל ג'ולסון מזוהים עם הסרט המדבר והשר הראשון. המפגש הנוסף בין הקולנוע ל"כל נדרי" מתקיים כעבור 13 שנים. בשנת 1940 מופק בארה"ב סרט חדש – "מבוא לתהילה". העלילה דומה, אלא שכאן החזן הצעיר של בית הכנסת בווילנה מוזמן להופיע בבית האופרה בוורשה, בתפקיד ראשי באופרה של מוֹניוּשקוֹ, המלחין הלאומי של פולין. את התפקיד הראשי בסרט הזה גילם החזן מוישה אוישֶר. בשנת 1952 מופק נוסח נוסף ל"זמר הג'ז" כשבתפקיד החזן פורק העול, מופיע כוכב הטלוויזיה האמריקני דני תומס, לשם שינוי לא יהודי, אלא בנם של מהגרים מָרוֹנים מלבנון. בהפקת קולנוע נוספת של "זמר הג'ז", בשנת 1980, הבן המורד הוא זמר הפופ היהודי הנודע ניל דיאמונד, בתפקידו הקולנועי הראשון, כשאת אביו החזן, גילם לורנס אוליבייה. דיאמונד, צאצא למהגרים יהודים מרוסיה, שר בסרט את אחד הלהיטים הגדולים שלו "אמריקה". שיר שמתעד את תנועת ההגירה הגדולה לאמריקה המובטחת ומקדיש אותו לסבתו. 

נחזור לרוזנבלט, גדול החזנים של תחילת המאה שעברה.

סיפור חייו של יוסל'ה רוזנבלט, הופעותיו במרחבי ארץ ישראל המנדטורית, היכרותו עם הרב הראשי דאז אברהם יצחק הכהן קוק, מותו הפתאומי של רוזנבלט כאן בירושלים ולוויתו רבת המשתתפים, אשר תועדו בסרט "חלום עמי," ממשיך להצית את דמיונם של יוצרים. 

ביצירה "הרמוניה" שהזמינה  תזמורת סימפונט רעננה מן המלחין טל ירדני באו לידי ביטוי המוסיקה של רוזנבלט ושל חזנים בני דורו בשילוב מיוחד של קטעים מן הסרט, קולות חזנים נוספים וקול הקונטרה-טנור של דויד ד'אור הזמר הסולן ביצירתו של ירדני.

לפני חמש שנים העלתה 'קבוצת התיאטרון הירושלמי' את המחזה "רוזנבלט אקספרס" של רון גואטה. העלילה משחזרת את סיפור חייו של יוסל'ה רוזנבלט וגם כאן בהשראת אותו הסרט.

אי אפשר ללא אזכורים לנוכחות לחן של 'כל נדרי' ביצירות מוכרות, לכן יוזכרו כאן העיבוד האהוב לצ'לו ולתזמורת של המלחין הגרמני מקס בּרוּך, שנכתב להזמנת הקהילה היהודית בליוורפול, בהשראת החזן הברלינאי אברהם יעקב ליכטנשטיין, הנוסח של ארנולד שנברג לקריין מקהלה ותזמורת בהזמנת הרב הרב יעקב זונדרלינג מלוס אנג'לס והסיפור המופלא של הצ'לן הנודע דוד פופר שהיה  בנו של חזן מפראג. פופר הגיע להופעה באודסה בשלהי המאה התשע-עשרה בימים קשים ליהודי רוסיה, ימי 'סופות בנגב'. בתום הופעתו המוצלחת נקש אורח לבוש בהידור על דלתו ושאל אותו האם יוכל לנגן למענו את "כל נדרי" מאת ברוך. פופר התיישב וניגן את הפרק, אבל לא את הנוסח של ברוך אלא את הנוסח שזכר מבית אבא. המאזין היחיד בחדר ההלבשה התרגש, ודמעות עמדו בעיניו. כשהסתיימה הנגינה,כשדמעות עמדו בעיניו, הודה האורח לפופר והחליק לידיו שטרות בשווי אלף רובלים.    

כותב המאמר: יוסי שיפמן

נשמח אם תשתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin