"כל נדרי" – נעימה יהודית בעלת כח

"נראה לי שאין עוד נעימה יהודית מסורתית בעלת כח, או עוצמה הדומה לזו; "כל נדרי"  נטועה עמוק במסורת היהודית ובה בעת מלחינים רבים חיברו ל"כל נדרי" עיבודים להרכבים שונים, או ציטטו אותה ביצירותיהם. קיימים עיבודים למכביר לקול ולפסנתר, לכינור, לעוגב, לצ'לו; נוסחים למקהלה ולתזמורת קטנה ולתזמורת גדולה ואחד המוכרים הוא הנוסח הקונצרטי של מקס ברוך. את לחן "כל נדרי" ניתן לזיהוי בקלות גם בפתחו של הפרק השישי ברביעייה לכלי קשת בדו דיאז מינור מס' 131 של בטהובן. כך הכיר עולם המוסיקה את הלחן הפותח את תפילת ערב יום הכיפורים," כתב החוקר והמוסיקולוג בעל "אוצר מנגינות ישראל," אברהם צבי אידלסון.

המלחין הגרמני מקס ברוך, מי שהיה במשך שנים המנהל מוסיקלי של התזמורת הפילהרמונית בליוורפול, חיבר את "כל נדרי" לבקשת  הקהילה היהודית בעיר. "כששמעתי את הלחן הנפלא הזה," אמר, "חשתי ביופי יוצא הדופן של הנעימה ולאחר שחיברתי נוסח לצ'לו, התלהבתי לשלב אותה בצורה מתוזמרת ביצירותי. את "כל נדרי" ונעימות נוספות הכרתי הודות לבני משפחת אברהם ליכטנשטיין, החזן הראשי בבית הכנסת הגדול בברלין.

תפילת "כל נדרי" הפותחת את תפילות יום הכיפורים, היא סמל מובהק של העם היהודי, היא מאחדת את בני העם,  בני מעמדות כלכליים שונים, דתיים יותר ודתיים פחות. בקשת התרת הנדרים על סף יום הצום והזיכוך מן החטאים, היתה למעין מפתח לחשיבה ולהרהור אישי וציבורי, והמנגינה המתלווה אליו הופקעה זה כבר מרשות הציבור הדתי או העם. יש בה מימד אוניברסאלי." ברוך שילב ביצירתו, כנושא שני, נעימה יהודית נוספת שהכיר  באמצעות החזן ליכטנשטיין והיא "על נהרות בבל," נעימה שחיבר המלחין החזן וחוקר המוסיקה יצחק נתן שהיה לימים מראשוני מלחיניה המוכרים של אוסטרליה

את "כל נדרי" ניגנו צ'לנים גדולים, בהם  פבלו קזאלס שהעניק לתפילה היהודית ביצוע מרגש. מרגש הוא גם סיפורו של הצ'לן דוד פופר, בנו של חזן מפראג. בשנות השמונים של המאה ה-19, פופר הופיע באודסה. בתום ההופעה, לאחר ששב לחדר האמנים, שמע פופר נקישה על דלתו. לחדר נכנס אדם  לבוש בהידור ושאל אותו: התוכל לנגן למעני את "כל נדרי" מאת ברוך?". פופר התיישב וניגן את הפרק. בדיעבד התברר שהוא ניגן דווקא את הנוסח שזכר מבית אבא  ולא את הנוסח של ברוך. המאזין היחיד בחדר ההלבשה התרגש ודמעות עמדו בעיניו. כשתמה הנגינה, הודה האורח לפופר מעמקי נפשו והחליק לידיו שטרות בשווי אלף רובלים.

תפילת "כל נדרי" היתה מוכרת לא רק בין קהילות ישראל אלא גם לגויים באירופה.  הם דווקא לא ראו בעין יפה את הטקסט, אחרת קשה להסביר את התופעה הבאה: בשלהי העשור השלישי של המאה העשרים, בימי 'רפובליקת וימאר', התאימו יהודים בקהילות רבות בגרמניה ובארצות אחרות באירופה את מילות פרק ק"ל בתהלים  "ממעמקים קראתיך יה" ללחן המוכר של כל נדרי. הסיבה היתה חשש מן הגויים שכאמור הכירו את הלחן ואת המלים פרשו כפשוטן. מדי שנה היהודים שרים בתפילת היום הקדוש החשוב להם: "הנה אני משתחרר מכל התחייבויותי ומכל חובותי." החשש מתגובת הגויים הניב את התאמת "ממעמקים" ללחן שונה – מה שבטוח- בטוח!

פבלו קאזאלס בהקלטה משנת 1936

"ונתנה תוקף" עם החזן שי אברמסון ותזמורת סימפונט רעננה 

כותב המאמר: יוסי שיפמן

נשמח אם תשתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin