כל ההתחלות

"חיפוש אחר הצעדים הראשונים", או לחילופין שאלה מובהקת שמראיינים שואלים מלחינים איך התחלת, מה הייתה היצירה הראשונה שלך, אופוס מס' 1?  הסקרנות  נובעת בדרך כלל מן הרצון להשוות את היצירה הראשונה למה שקורה בהמשך.  או האם כבר ביצירה הראשונה ניתן היה לראות שהמלחין היוצר גילה את אותה מתת, את הכישרון שבא לידי ביטוי נרחב בימים מאוחרים יותר. שאלה נוספת היא עד כמה, אם בכלל, חשובה אותה יצירה ראשונה למלחין. מקור לגאווה.  ויש עוד ענין, לחלוטין חוץ מוסיקלי, ארגוני ולא אמנותי. למשל היצירה הראשונה שחיבר גוסטב מאהלר היא רביעיית פסנתר, יצירה קאמרית, אפילו לא יצירה שלמה-  פרק בודד ומעין תת-פרקים, שהוא חיבר כשהיה תלמיד הקונסרבטוריון בווינה; יצירה של תלמיד המגיש עבודות לקראת קבלת מלגת ופרסים. מה אפשר ללמוד מן היצירה, מעט על השפעות של שני המלחינים החשובים בווינה של אז, ברהמס וברוקנר. האם הקהל נחשף לאותה יצירה. מאהלר עצמו ניגן אותה בביצוע הבכורה בשנת 1876. היה ביצוע בכורה נוסף כעבור תשעים שנה. מאהלר לא שב לחבר מוסיקה קאמרית. 

מנגנים: גדעון קרמר כינור, טביאה צימרמן,ויולה, בוריס פרגמנצ'יקוב, צ'לו אולג מייסנברג, פסנתר

ברהמס, שהיה אחד ממקורות  ההשפעה של מאהלר, התייחס אחרת ליצירה הראשונה שלו. אלא שהיצירה שזוכה למס' 1 ברשימה אינה היצירה הראשונה, ברהמס הצעיר חיבר יצירות שלימים לא היו לרוחו. הוא השמיד את היצירות הראשונות והסונטה לפסנתר בדו מז'ור מס' 1 אופוס 1 מקוטלגת כראשונה. תהליך העריכה מחדש, ילווה את ברהמס בהמשך דרכו, הקונצ'רטו הראשון לפסנתר, עבר תהליכי שינוי ועריכה מחדש עד שקיבל את צורתו הסופית ואת מספרו. גם הסימפוניה הראשונה שלו עברה הבשלה איטית של כעשרים שנה. 

סוויַאטוֹסלַב ריכטר מנגן את הסונטה לפסנתר אופ' 1 של ברהמס

פליקס מנדלסון כתב אורטוריה כשהוא בן עשר ובשנים הבאות חיבר סימפוניות  ש'נעלמו' מרישום יצירותיו.  הוא מזוהה עם סימפוניות מאוחרות יותר כמו "האיטלקית", "הרפורמציה" והסימפוניות המוקדמות קיבלו שם מקבץ "סימפוניות נעורים" ומוספרו ככאלה. בן שלוש-עשרה חיבר רביעייה קאמרית שנחשבת ליצירתו המקוטלגת הראשונה. עדיין כאיש  צעיר, בן שבע-עשרה, חיבר מנדלסון שתיים מיצירותיו החשובות ביותר הפתיחה ל"חלום ליל קיץ" והשמיניה לכלי  קשת. יצירות שתהדהדנה ביצירות הבאות שלו.   

קורט מזור מנצח על תזמורת הגֶַוונדהַאוּז מלייפציג בפתיחה לחלום ליל קיץ (לחצו לצפייה) 

מנדלסון שמיניה לכלי קשת בסי במול מז'ור מנגנים תלמידי קונסרבטוריון ניו אינגלנד 

מגעו הראשון של דמיטרי שוסטקוביץ' עם המוסיקה היה בבית הוריו. הילד שראה את אחיותיו מקבלות שיעורי נגינה, רצה גם. אימא לא הסכימה בקלות "תחכה," היא אמרה, למגינת לבו. . כשהגיע לגיל סביר אימא הסכימה ללמד את 'מיטיה' הצעיר. אבל יצירות לילידים לא נראו לו כלל. הוא רצה לנגן "מוסיקה אמיתית."   אימא לא ידעה מה לעשות ולבסוף בעיקר כדי להשתיק את דרישותיו הניחה על כן התווים סונטות לפסנתר של היידן. שוסטקוביץ' הילד שאל כמה שאלות בעיקר בענייני הסימנים בֶּמוֹל ודיאֶז. ואז ניגן את כל הפרק הראשון בשלמותו. ניגן לאט אבל ללא שגיאה. הוא לא טעה בצליל ולא במקצב. אימא עשתה לן בבית כמה מבחנים וכשהוא עבר אותם בהצלחה היא הביאה אותו לקונסרבטוריון בפטרורגרד (סנקט פטרבורג). המורים המכובדים הופתעו מכשרונו.  את היצירה הראשונה סקרצו לתזמורת כתב כשהיה בן שלוש עשרה. 

סקרצו  מנגנת התזמורת הסימפונית של ברית המועצות בניצוח גֶנַאדי רוז'דֶשטוֶונסקי 

אבני שמציין בימים אלו (תחילת ספטמבר) את יום הולדתו התשעים וארבעה, החל את דרכו בנגינה בכלים שונים, כנער בחיפה, הכלים היו מפוחית יד (גרמושקה), חלילית ומנדולינה, כלים  שמצא בחנויות יד שניה בחיפה. את לימודי המוסיקה הרציניים החל מאוחר יחסית, בעיקר לאחר שעבר לתל אביב. את היצירה הרשמית הראשונה שלו חיבר כתלמידו של פאול בן-חיים. באותה תקופה, כמסורת שרווחה אז ולמעשה הייתה המשך טבעי למסורות הלחנה באירופה וגם בארץ ישראל, להלחין  טקסטים מן התנ"ך. אבני הלחין שלושה שירים מתוך "שיר השירים" והם הושמעו בביצוע פומבי ראשון בשנת 1955  בגלי צה"ל  עם הזמרת רמה סמסונוב .   

דניאלה לוגסי וחגי יודן  בשלושה שירים מתוך שיר השירים  של צבי אבני 

 כותב המאמר: יוסי שיפמן   

נשמח אם תשתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
X